לאחר יותר מ-12 שנים רצופות בשלטון פינה השבוע נתניהו את כסא ראש הממשלה לנפתלי בנט. הפעם ניסינו לעמוד על הטעויות של נתניהו שהובילו בסופו של דבר לאובדן השלטון – ה'שבירה' ימינה, האובססיה לתקשורת, הביביזם וטיפוחם של ח"כים בליכוד, ניהול משבר הקורונה ומעורבות המשפחה בחיים הפוליטיים. איתנו רותם דנון, פרשן הבית ועורך המגזין 'ליברל'.
משתתפים: דפנה ליאל \ רותם דנון
שלום לכם אנחנו בעוד פרק של עושים פוליטיקה פרק חגיגי כי יש לנו ממשלה לא דבר שקורה כל יום והתלבטנו האמת האם להקדיש את הפרק לטעויות של נתניהו או מה גרם לנפילתו של האיש אחרי יותר מ-12 שנים בקדנציה האחרונה שלו ו- 15 שנה בסך הכל כי יש בזה מימד של חוכמה בדיעבד הרי עד לפני כמה שבועות דיברנו על ביבי ששולף מהכובע וביבי הקוסם והנה עכשיו אנחנו יושבים בכובד ראש ומנתחים את הטעויות שלו ועדיין כשרואים את ההישגים של נתניהו בתחום הביטחוני בתחום הכלכלי אי אפשר שלא לעצור לרגע ולחשוב איפה הדברים התחילו להשתבש וננסה פה דווקא לא לדון בדברים שאתם שומעים בתקשורת ביומיום אלא לגעת בדברים הרבה יותר עמוקים ורחבים שאין אפשרות לגעת בהם בדיווח של דקה עוד דקה וחצי בתקשורת המיינסטרמית אז איתי.
רותם דנון פרשן הבית עורך ליברל לשעבר עורך אולפן שישי.
אז אין מישהו יותר מתאים לעשות את זה איתו כי אנחנו בפודקאסט הזה דנו בנתניהו כמעט מכל זווית אפשרית בשנים האחרונות והיום זה גם יום קצת מרגש כי אתה פורס לך כנפיים וגם פותח פודקאסט פוליטי משלך
רותם נכון מאוד קודם כל אני תמיד אגיע לפדוקאסט שלך והפודקאסט החדש הוא כאן באותה הרשת של עושים היסטוריה הוא נקרא הפוליטיקאים והוא נוגע בהיסטוריה הפוליטית לא רק שלנו הוא מביא סיפורים מהעבר מנסה איכשהו להסתכל עליהם גם בזווית אחרת גם לגלות דברים שלא ידענו וגם לצאת למסקנות לגבי היום אנחנו ניגע למשל בבחירות 19881 על האלימות שהייתה שם ניגע במלחמת לבנון השנייה ואיך היא הפילה ממשלה בסופו של דבר שתכננה דברים אחרים לגמרי נגענו במפלגת העבודה והשקיעה שלה ומה הביא לזה ומה היא יכלה לעשות אחרת אלה הנושאים
דפנה אני חושבת שזה מאוד חשוב שאפילו בדיונים היום יומיים שאנחנו מנהלים באולפן לעיתים מאוד חסרה פרספקטיבה לדוגמא, האם מה שראינו במליאה בהשבעה הוא משהו שחורג מגבולות הטעם הטוב או לא? עכשיו יש לנו זיכרון שהשנים האחרונות אבל לפעמים בשביל באמת לזהות תהליכים בזמן נקרא לזה ככה צריך להכיר הרבה יותר את ההיסטוריה הפוליטית שלנו וזה לא משהו שמלמדים בבית ספר וגם מי שלא למד מדעי המדינה לא יודע.
רותם אנחנו מזדעזעים מהרגע מזדעזעים מהדיווח האחרון אנחנו מיד מתנפחים והופכים את הכל לדרמה ולמשל תראו בפרק של 1981 זה היו בחירות של קיטוב ואלימות הרבה יותר גדולים ממה שהיו פה עכשיו כמה נתניהו בנה על הדוקטרינה של בגין בתקופה ההיא בגין היה שונה לגמרי ממה שזוכרים אותו וכהנה וכהנה כלומר בסוף ההיסטוריה מלמדת אותנו הרבה וכחובב היסטוריה פוליטית זה באמת דבר שמאוד כיף לעשות הפוליטיקאים תקשיבו ותהנו
דפנה מצרפת המלצה חמה ואני באמת גם רואה בזה דבר עם חשיבות גדולה כי אני חושבת שלפעמים להכניס את השיח לפרופורציות זו שליחות מאוד גדולה אז בהצלחה רותם.
נפתח את הפרק הזה לדיון בחרנו יחד חמש נקודות שלדעתנו הביאו את נתניהו עד הלום ואני רק יאמר הערת פתיחה שהשבוע הגשתי פגוש את העיתונות וביקשתי סיכום של קדנציית נתניהו בעיניים של הציבור כמובן ועברנו לפי קטגוריות ואפשר היה לראות שנתניהו מביא ציונים פשוט מעולים באופן יחסי גם בתחום הביטחוני 66% חושבים שהוא תיפקד טוב שזה נתון מדהים בהתחשב בכך שהוא הביא פחות מ 61 מנדטים בכנסת בתחום הכלכלי הוא מביא כמעט 60% בתחום הבריאותי גם נתון דיי דומה ורק בתחום החברתי הוא מתרסק 36% תמיכה בלבד שמעתי ניתוח של אביב בושינסקי באחד הימים בבוקר ברדיו שהוא אמר שנתניהו הוא כמו התלמיד שבעמודה של הציונים מקבל 100-95-90 ובסיס של ההתנהגות מקבל נכשל, לא מספיק טוב, מפריע בכיתה והוא אמר בסוף לפעמים נשארים על זה כיתה. אז היום נפתח עם המטאפורה הזו את הדיון שלנו ונעסוק בשלב הראשון במה שאתה הגדרת השבירה ימינה של נתניהו איך אתה רואה את זה בפרספקטיבה רחבה.
רותם נתניהו היה נכווה מאוד בסוף הקדנציה הראשונה שלו ב- 1999 שהימין העמוק נטש אותו אחרי הסכם חברון אחרי הסכם וואי וכולי והוא אמר הם לא יינטשו אותי יותר ועם זאת עדיין כשהוא חזר לרשות הממשלה והוא חזר אומנם מימין גייס את קדימה מימין הוא חזר כאדם מאוד מרכזי בסוף השותף המרכזי שלו היה אהוד ברק והוא הכניס דמויות ליכודיות לשעבר שהם מאוד מאוד מיינסטרים אפילו שמאל יחסית כמו דן מרידור נתן להם משקל מאוד גדול
דפנה הוא ראה את הפופולריות של שרון
רותם ובתקופה ההיא ברק והוא ממש כבר מדברים פרקטית על הקמת מפלגת מרכז חדשה על הקמת קדימה ב' כזאת שתהיה עוד יותר גדולה בהובלת נתניהו ומדברים גם כמו שדיברו על קדימה כן 45 46 מנדטים בקלפי לדבר כזה בסוף נתניהו מחליט אחרת אבל הולך פחות או יותר על אותה פרקטיקה כלומר גם ב-2013 הוא אמנם מתאחד עם ישראל ביתנו ונשאר יחסית בימין אבל נשאר עדיין מיינסטרים מכניס את ציפי ליבני נאלץ להכניס את יאיר לפיד וכולי אבל ציפי ליבני זה ההסכם הקואליציוני הראשון שהוא עושה ב-2014 כשהוא מפזר את הממשלה הזאת והוא הולך לקרות ב-2015 ומרגיש שהשלטון חומק לו מבין האצבעות הוא מחליט קודם כל אסטרטגיית הגוש הוא סוגר את כולם לפני הוא סוגר את בנט והוא סוגר את החרדים אבל הקמפיין ההוא התאפיין בשבירה חזקה ימינה אבל היה לו השפעה חזקה של יאיר נתניהו שכמובן נרחיב על זה בהמשך ומאז הוא הולך על המקום הזה ימין חזק שמאל חלש הם שמאל מסוכן ואז השאלה מה זה הביא לו זה הביא לו ניצחון דחוק ב-2015 שלכאורה הוא הוא ניצחון מהמם כי הוא עלה בעשרה מנדטים מהסקרים האחרונים עד ליום הבחירות וזה באמת נתון מדהים אבל בסוף קיבל קואליציית 61 ואחרי זה כשהוא המשיך בקו הזה בארבעה מערכות בחירות האחרונות הוא השיג עוד תיקו אם או הפסד
דפנה למרות שאם ליברמן היה מצטרף אליו היה לו קואליציות יותר רחבות
רותם נכון, אבל נתניהו הוא דוגמה ייחודית יחידה כמעט בדמוקרטיות מערביות שמנהיג שמתחיל בנקודה מסוימת אידיאולוגית ובפרקטיקה של השלטון בפרקטיקה של הפוליטיקה כמעט כולם מתמרכזים לדוגמה נפתלי בנט לדעתי הוא בן אדם מאוד הרבה יותר פרגמטי ממה שהוא היה נתניהו היחיד שהלך ימינה ולא למרכז
דפנה השאלה אם הוא באמת הלך ימינה כי במדיניות שלו בסוף אנחנו רואים קו מאוד שמרני מאוד אחראי יש תחושה שההליכה ימינה היא ברטוריקה ובבריתות הפוליטיות ובסוף כשהוא מתיישב לשולחן קבלת החלטות הוא מאוד מאוד מאוד מאופק
רותם למשל כשהוא במהלך 2009 עד 2013-2014 מייצר אפיקים כולל הסכמים שכבר מנוסחים הסכם לונדון 87 עם הרשות הפלסטינית ושולח את פרס לאבו מאזן ומגיע כבר לסיכומים הוא כן כבר עושה כברת דרך במקום הזה נאום בר אילן לא היה מס שפתיים נאום בר אילן היה דוקטרינה שהוא התכוון לממש ואז הוא נסוג בו ואז הוא מחליש את הרשות הפלסטינית ומחזק את החמאס לעשות איזה שהוא הפרד ומשל בתוך הפלסטינים זה כן מימוש של אידיאולוגיה ימנית מאוד עמוקה שלהחליש את הפלסטינים ולהרחיק את הסיכוי להיפרדות להרבה מאוד שנים קדימה ולא ניהל משא ומתן
דפנה עכשיו השבירה ימינה פירושה שנתניהו קושר את גורלו הפוליטי עם מספר מפלגות שס' יהדות התורה והציונות הדתית שכל פעם מקבלת איזה שהיא תלבושת אחרת ובשנה האחרונה
רותם ואביגדור ליברמן לשעבר
דפנה ובשנה האחרונה הדבר הזה הפך להיות משמעותי במיוחד גם במשבר הקורונה וגם במשברים אחרים ונתניהו פתאום מבין שבמקום שהבלוק הזה יהיה יתרון ויחזק אותו מבחינת ציבורית הוא מחליש אותו
רותם נכון, תראי למשל בואי נדבר על נתניהו והחרדים נתניהו של 2003 הוא אדם השנוא ביותר בקרב החרדים הרפורמות והגזירות הכלכליות הקשות שהוא עושה ונחשבות מוצלחות עד היום כי הם באמת הוציאו את ישראל ממיתון עמוק ובסוף הבנאדם בגישה הכלכלית שלו שהיא גם הגישה הממשלתית שלו נותן להם את כל מה שהם רוצים שזה הפוך מהאמונות הבסיסיות שלו. הקפיטליסטיות של לתת חכה ולא דגים ושל מגזר ציבורי רזה המגזר הציבורי גדל המגזר הציבורי התנפח הפך להיות יותר מסורבל בתקופה הזאת מי זוכר כבר את המשל של האיש הרזה והאיש השמן עכשיו קהל המיינסטרים הקהל החילוני המצבעים גם רוב מצביעי הליכוד מסתכלים על הדבר הזה לאורך שנים וזה פחות מפריע להם אבל שנת הקורונה זה נורא נורא התחדד כי פתאום ראית את האוטונומיה עכשיו ידעת שהאוטונומיה הזאת קיימת ואמרת לעצמך לצורך העניין אם אתה מישהו שגר במרכז הארץ ואיש מרכז ימין גם זה פחות הבעיה שלי לא נורא שאני משלם יותר מיסים מהם ולא נורא שאני הולך לצבא יש כאלה שזה פחות מפריע להם מ-למצביעי לפיד והשמאל וכולי אמר אני חי עם זה בשלום בשנה האחרונה הם לא חיו עם זה בשלום כי אחרי כל מה שנתפס כמימון עודף ופחות חובות ויותר זכויות אנחנו גם מקבלים את האוטונומיות האלה כמשהו שמתריס לנו בפנים כשכולנו בדבוקה אחת מקפידים על תקנות הקורונה ושם עושים מה בראש שלהם אז זה באמת באמת פגעה בו הקשר הזה עם החרדים
דפנה חוסר המשילות הייתי אומרת זה גם דבר שעלה שוב ושוב בנאומים של גדעון סער לא יכול להיות יותר שאנחנו לא נהיה אחראים לחלקים כל כך גדולים בציבור וראינו ברצף של אירועים
רותם אתה לא יכול להיות ראש ממשלה של חצי מדינה
דפנה בדיוק! ראינו את זה אחרי זה בעוד אירועים באסון הר מירון וכדומה אני חושבת שהשבירה ימינה הייתה נכונה לו במידה רבה לאורך הרבה מאוד זמן אני חושבת שנקודת המפנה הייתה בשיתוף הפעולה עם עוצמה יהודית זה הלך ונבנה בהדרגה עד כדי מיזוג מוחלט של שתי הישויות האלה עכשיו אנחנו חשבנו בבחירות טוב זה כולם מבינים שזה השתיקים והטריקים של נתניהו וכולם רואים מה הוא מנסה לעשות להגדיל את הגוש וכדומה והנה יום אחרי המציאות הביטחונית טופחת לנו על הפנים כשהאויבים שלנו ואפילו פה ערביי ישראל מזהים את שני האישים האלה כאותו בנאדם אותה מפלגה הוא נתפס כאילו נתניהו עצמו עומד עם הדגל ונכנס לרובע המוסלמי ופה היה שינוי מהותי והיכולת של נתניהו לנהל את האירוע.
רותם עכשיו מעבר לזה היה פה בחוסר אחידות בניהול הקמפיין ובקו כלומר אם אתה הולך ימינה הכל בסדר אבל אנחנו ראינו בקמפיין האחרון משהו שלא ראינו לפני זה וזה חיבוק המגזר הערבי אתה לא יכול לנהל קמפיין דואלי שמצג אחד אל תצביעו ותכניסו את עוצמה יהודית לכנסת ואני הימין הכי חזק אף אחד ואף אחד לא יעקוף אותי מימין ומצד שני הלכתי לג'יסר אזרקה וכולם קוראים לי אבו יאיר ואני מחבק את המגזר הערבי זה לא עובד באופן דואלי ונניח ואתה אומר לעצמך זה כן עובד לפחות באופן פרקטי לנהל את זה בצורה שאתה יודע שזה נעול לך מכל הכיוונים וסמוטריץ' לא יברח לך יום אחרי כמו שהוא עשה
דפנה אגב מאחורי הקלעים היו קטעים נורא משעשעים שלדוגמה בליכוד היה את הרגע שהליכוד ניסה לשכנע את בן גביר ואת סמוטריץ' להסכים לממשלה עם רע"מ אז ניסו לשכנע את מנסור עבאס להיפגש עם איתמר בן גביר עברו מתווכים בין החדרים בכנסת במקרה נקלעתי לאיזה פגישה רגע מה קורה פה אז אני רואה מנסים לגרום למנסור עבאס להיכנס לחדרו של איתמר בן גביר ולהראות לו איזה בן אדם נחמד הוא וכמה אפשר לעבוד כל מיני דברים ואז יצא אל הפגישה עם דרוקמן של מנסור עבאס כל מיני דברים שאתה אומר אגב היום זה פשוט מדהים אותי לראות איך הליכוד מעז להתנער מהדבר הזה ואיך השותפים שלו סמוטריץ' שולח וכדומה שהם היו במוקד הלחץ עם כל יושרה האידיאולוגית לא פוצים פה ואומרים סליחה הליכוד התאבד.
רותם שאגב אם מישהו הוזמן לבלפור במערכת הבחירות הזאת זה מנסור עבאס ולא איתמר בן גביר הוא ביקר שם ארוכות
דפנה בדיוק, היו שם מגעים מפה ועד הודעה חדשה אז בוא נסכם ונאמר שנתניהו לקח את זה רחוק מדי ולסיכום החלק הזה אני רק אשאל למה הוא עשה את זה האם הוא עשה את זה כי הוא חשב פוליטית שזה נכון לו והציבור הולך ימינה וככה הוא יצליח לאחוז בגרעין השליטה או שהוא עשה את זה בגלל ההסתבכויות המשפטיות שלו והבנה שהוא צריך מפלגות שילכו איתו על שינויים רדיקליים במערכת המשפט ומפלגות שהוא לויאליות אליו באופן מוחלט?
רותם עכשיו שני הדברים האלה נכונים אבל אני חושב בעיקר בגלל שכרון הניצחון של 2015 והקביעה שהייתה לו מהממשלה קצרת הימים עם לבני ולפיד שהוא לא סבל אותם הוא לא רוצה להיות איתם זה התבטא גם במאבק על חוק ישראל היום ומאותו רגע הוא אמר אני גם באמת שובר ימינה אני ממצק את הבייס שלי ואני הולך לעשות פה שינוי דרמטי בתקשורת שגם לזה נגיע אבל שם אני מחזיק את זה השותפים הטבעיים לא מתעסק יותר עם דברים אחרים אני לא בורח יותר לחרדים ומאוד נבהל מההבטחה הזאת של דרעי להרצוג בזמנו מול המצלמות שהוא יהיה ראש ממשלה והוא החליט חד-משמעית אני הולך רק לשם האם זה שירת אותו אני לא חושב שזה שירת אותו אגב צריך לשים לב שנתניהו תמיד ניצח ניצחונות חוקים אנחנו רואים אותו כווינר נורא גדול ב- 1996 בחצי אחוז בעצם 1999 הוא מפסיד ב-2009 ציפי ליבני עוברת אותו במנדט הוא מקים בזכות הגוש ב-2013 הוא נופל ביותר מעשרה מנדטים ממה שנתנו הסקרים הראשונים להליכוד וישראל ביתנו כלומר זה כמעט תמיד ניצחונות חוקים 2015 מנדט אחד שנתן לו קואליציה וזה בזכות כחלון שגם שיחק על שני המגרשים הוא בסוף מקים קואליציית 61 זה לא ניצחונות אדירים.
דפנה אז אנחנו מסכמים שנתניהו מאוד ייחודי בהיבט הזה שבמקום ללכת ולהתמרכז ולמשוך עוד קהלים הוא רק הלך יותר ימינה וימינה יש שיגידו יותר ברטוריקה פחות במדיניות אבל זה לא העניין ואגב יהיה מאוד מאוד מעניין לראות את נתניהו כיו"ר אופוזיציה כי בשלב הזה הוא עוד נמצא בשלב ליכוד המחנה וחיזוק הבייס וכדומה אבל באיזשהו שלב הוא יצטרך לנסות לפנות לקהלים חדשים כי אחרת הוא התקשה לחזור לשלטון ופה יהיה מעניין מאוד לראות איך הוא ינסה לעשות את זה.
הדבר השני שהחלטנו להפנות אליו זרקור היום הוא האובססיה של נתניהו לתקשורת משהו בסופו של דבר הוביל להסתבכות המשפטית שלו אבל לא רק אגב הקדשנו פרק לנושא הזה מרתק את ההיסטוריה של נתניהו והיחסים שלו עם התקשורת אבל היום ננסה להבין את ההתפתחויות האחרונות איך הדבר הזה הוביל בסוף לנפילתו.
רותם נתניהו בא עם גישה מאוד ברורה לתקשורת כבר בקדנציה הראשונה ולא הצליח לימור ליבנת ומי שהיא מינתה כראש מועצת הכבלים והלוויין בחור צעיר בשם צביקה האוזר ניסו באמת להרחיב פה את שוק הקולות וכולי הוא ידע שבתחומי הפרינט ובתחומי הרדיו יהיה לו קצת יותר קשה ב-2009 הוא בא עם תכנית יותר סדורה כבר היה לו עיתון הוא רצה שיקום פה ערוץ הוא רצה השפעה או מנופי לחץ על הערוצים המסחריים כמו שאנחנו יודעים.
דפנה הוא בעצמו הפך לערוץ.
רותם נכון, ב-2009 כמו שאנחנו יודעים הוא כבר היה בשיחות עם נוני מוזס שחלקם כבר משתקפות בתיק 2000 אבל האובססיה הזאת באמת בסוף סיבכה אותו משפטית והפכה פה גם את התקשורת למין משהו נורא מבולבל ונורא כאותי כי מצד אחד הוא קיבל הרבה מאוד ייצוג בתקשורת הוא קיבל את מה שרצה מדמות ערוצים ועיתונים ותחנות רדיו.
דפנה וגם הקפדה שבפנלים יהיה מה שנקרא ביביסט
רותם וגם תקשורת המיינסטרים בדיוק שבכל פאנל יהיה ביביסט הביזור הזה שהופך יותר לבזאר של דעות בעיניי שהוא לא תמיד באמת משרת את המטרה אבל ניחא קרקרפוניה אבל הוא כן הגיע למקום הזה אבל זה ייצר פה קודם כל את הרעש הבלתי נסבל הגישה הזאת לתקשורת ייצרה רעש בלתי נסבל שמזכירה את האמירה ההיא של עמוס עוז על נתניהו ב-1999 אחרי שהוא ירד מהשלטון הרגשתי כאילו היה פה קומפרסור שלוש שנים שעשה לי רעש מתחת לחלון וסוף סוף הרעש קצת נפסק אי אפשר להתכחש לעובדה שהכהונה של נתניהו תמיד מתאפיינת בהרבה רעש בהרבה קונטרוברסליות אתה כל הזמן עסוק בזה ואי אפשר להגיד שאין לו חלק בזה כלומר יש לו חלק בזה.
דפנה נודה על האמת שגם רצץ מערכות הבחירות גרם לתחושה שאי אפשר יותר בכל הסקרים הפנימיים שערכו המפלגות השונות בסבב האחרון הראו שהציבור רצה רק דבר אחד נורמליות שפיות רוגע
רותם זה יותר חשוב מהקורונה אפילו שכבר עוד היינו בסגר השלישי והיינו בשיא הקורונה ואנשים עוד נדבקו בו ומתו פה באלפים זה מביא גם להסתבכויות המשפטיות שלו כמובן תיק 2000 ותיק 4000 ותיק ידיעות אחרונות ותיק בזק אבל גם תיק 1000 שהוא תיק המתנות שהוא יותר כמובן מבוסס על קמצנות ונהנתנות והמשפחה וכולי גם שם בבסיס יש הרבה דברים שקשורים לתקשורת הניסיון שלו לשכנע את מילצ'ין לרכוש את אחת הזכיינות המסחריות או לאחד אותם ולקטוף שתיהן אנחנו רואים מעורבות שלו בתקופה ההיא בניסיונות להביא קונה לידיעות אחרונות וקונים לוואלה ואותו ג׳יימס פאקר מהמתנות להביא אותו כבעלים של וואלה וכולי בסוף זה אובססיה מאוד מאוד קשה שהוא לא הצליח להשתלט עליה ואם ההיבריס שהגיע בעקבות הניצחון ב-2015 והמינוי של עצמו לשר התקשורת ואותו סעיף בהסכם הקואליציוני שאף אחד לא מערער על שום דבר שהוא עושה בנושאי תקשורת זה משהו שסיבך אותו משפטית וגם ציבורית וזה הביא גם את החלק בעיניי ההגון והמקצועי של התקשורת להתחיל לחשוש באמת ממה זה אומר ומה הוא רוצה לעשות למקצוע הזה לפרופסיה הזאת ולהיות אולי גם קצת יותר אמיצים בהקשר הזה.
דפנה ובניגוד למה שנתניהו ניסע לייצר התחושה שהמשפט מתנהל באיזה ספרה חיצונית וזה לא קשור למערכת הפוליטית והוא יכול להמשיך להתנהל עד בלי די זה לא נכון זה מאוד החליש אותו גם בכך שאנשים שהיו שותפים שלו מחליטים להפוך אותו למוקצה גם בגלל ההתנהלות הפוליטית שלו אבל הפיגום שהם נעמדים עליו הוא הליך משפטי והכתב אישום וגם במובן הזה שחצי מהערכת הפוליטית שבעבר הוא ידע להשתמש בה במידת הצורך לא מוכנה לשתף איתו פעולה בגלל החשדות הפליליים שלו וזה בסופו של דבר אלמנט מאוד מאוד משמעותי ביכולת שלו לתפקד.
רותם אם כי העובדה שהוא מוביל את המחנה הזה בצורה כל כך חזקה וכל כך אגרסיבית לפעמים אני חושב שהיא גם שינתה את ההתנהגות של חלק מהם. אני זוכר בפגישות אישיות שלי עם שני מנהיגי המפלגות בקואליציה שלו של קואליציית 2015 זמן קצר לפני הפרסום של המלצות המשטרה ושניהם אמרו אם יש שוחד סיפור גמור אנחנו לא נוכל באמת ללכת איתו בואי נגיד שני המנהיגים האלה הלכו גם הלכו
דפנה אז זה הדבר הזה הייתה עוד התפתחות ואישה מאותה אובססיה לתקשורת שהובילה לכתבי אישום מובילה למצב משפטי מורכב הייתה עוד הסתעפות לאופן שבו נתניהו ניסה לצאת מהמצב הזה עם חוק צרפתי וחוק ההמלצות ושורה של מהלכים שאני חושבת שמאוד פגעו בו ציבורית
רותם שפה צריך להזכיר נתניהו אחרי שיצא בשן ועין מהסתבכויות הפליליות שלו אחרי הקדנציה הראשונה בראון חברון והמתנות עמדי וכולי הוא הגיע חזרה למערכת הפוליטית כשהוא הולך לאותן אליטות גם המשפטיות ומבטיח להם אני נתניהו אחר אני נתניהו חדש אני לא נלחם יותר באליטות להפך אני מבצר אותכם הוא היה עושה פגישות קבועות עם אהרון ברק גם אחרי סיום תפקידו והיה ממש מהדד את הדברים של אהרון ברק בדמות ביצור המערכת המשפטית החוזק של העצמאות שלה וכולי ולא ניגע במערכת המשפט איילת שקד מגיעה לכנסת מנסה לשים גרסה מרוככת של פסקת ההתגברות פעם ראשונה ונתניהו מעיף את זה מכל המדרגות הוא אומר לא יעלה על הדעת בשום אופן לא יקרה במשמרת שלי ומאז 2015 אחרי פתיחת החקירות שנודע לנו ב-2016 המצב הזה משתנה וזה הופך להתקפה רבתי על מערכת המשפט שיש לה עידוד גדול אגב בהרבה מקומות זה גם פותח אגב בעיניי פריזמה מרתקת או דיון מרתק סביב מערכת המשפט והימין האידיאולוגי והיה חשוב למערכת המשפט שזה דברים ששווה באמת לדון בהם וטוב שהם התעוררו וטוב שהם צפו אבל זה לא המקום של נתניהו ואנחנו רואים שהתמיכה הציבורית שלו בהקשר הזה היא נמוכה מאוד לא חושבים שתפרו לו תיקים הוא לא מצליח להוציא הפגנות ענק בעניינים המשפטיים שלו זה לא באמת קורה.
דפנה יותר מזה זה נתפס כמהלך ציני וצבוע ולראיה עכשיו שבה גדעון סער אומר אני רוצה לפצל את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה כולם אומרים בבקשה לך על זה רפורמה חשובה הוא לא הצליח בשום צורה לשכנע שהמהלכים האלה הם אידיאולוגים הם היו נטו פרסונליים.
אז דיברנו על השבירה של נתניהו ימינה דיברנו על האובססיה של נתניהו לתקשורת שיצרה גם תגובת שרשרת לא רצויה מבחינתו. בוא נדבר גם על עוד תוצר לוואי של ההסתבכויות המשפטיות של נתניהו וההתנהלות הפוליטית שלו בעקבותיהם והיא מה שהייתי קוראת הביביזם העובדה שהוא חיזק את הגורמים במפלגה שלו שהיו מוכנים להדהד כל מסר שלו כולל בנושא המשפטי על חשבון הגורמים המתונים אני חושבת שזה מתחבר לכל מה שדיברנו גם עד עכשיו על הרעש והתחושה שדברים מתחילים קצת אולי לצאת מכלל שליטה.
רותם תראי בסוף נתניהו הרי מסיים את הקדנציה הראשונה שלו ב 1999 שכל נסיכי הליכוד או עוזבים אותו או נשארים אבל מתעבים אותו והוא חוזר שוב נתניהו לכאורה אחר כמעט כולם מתאחדים סביבו מחדש אנשים שבאמת לא יכלו לסבול אותו בפעם ראשונה לימור ליבנת ודן מרידור ואחרים והכל נראה באיזה שהיא דרך מלך אבל ברגע שנתניהו הוא נתניהו של 2015 ואחרי זה נתניהו של הסתבכויות הפליליות הוא מטפח דמויות אחרות לגמרי ובעקבותיהם אנחנו רואים באמת אנשים כמו אותה לימור לבנת כמו נסיכי ליכוד או בכירי ליכוד אחרים גדעון סער שפשוט לא מסוגלים לראות את הדבר הזה מתפתח עכשיו זה לא משהו בריא למפלגה אם יש לך שכבה בואי נגיד של חומר לא מאוד איכותי שאתה מביא לכנסת ולממשלה ויש כאלה אי אפשר להתכחש לזה כשאריק שרון נבחר ב- 2003 שוב הוא נבחר ברוב גדול קיבל הישג אדיר של 38 מנדטים אבל מרכז הליכוד שהבחירות חזרו אליו, ואז מרכז הנקניקיות כמו שכינו אותו עזבי לכנסת שורה של דמויות כמו יחיאל חזן ענבל גבריאלי ואחרים שנתפסו בציבור לא טוב והם היו גם אלה שעשו חלקם היו גם אלה שעשו לאריק שרון הרבה צרות הוא לא סבל את ההתנהגות הזאת הוא לא סבל את הרדידות האנושית והוא לא הסכים ללכת לזה עכשיו נכון שקדימה הוקמה על רקע אחר אבל זה גם היה ברקע של הסיפור הזה נתניהו לעומת זאת מטפח את האנשים האלה ומקטין את הטובים יותר
דפנה לאנשים האלה הוא נתן את התפקידים הכי תקשורתיים נתן להם הרבה פעמים בולטות שלח אותם לאולפנים
רותם גם אנחנו התמכרנו לזה התמכרנו לביביזם כלומר בסוף אם אתה מזמין לאולפן אתה לא תזמין את הח"כ המתון תזמין את הביביסטים שלה את השורה האחורית של הליכוד שהם עושים יותר show באולפן וזה יותר כיף ויותר רייטינג זה נכון.
דפנה חלקם אגב עושים את זה בגלל שזו הדרך להתקדם במפלגה והם אנשים רציניים מאוד שכלפי חוץ אתה לא היית מאמין שאלה עמדותיהם או דעותיהם וכדומה פשוט הם יודעים שזה מה שמצפים מהם כרגע מהנהגת המפלגה ואיך אני יודעת שנתניהו לא בדיוק מרוצה מהחומר האנושי הזה והיא שכל פעם שיש קמפיין האנשים האלה מודרים לחלוטין מהשיח התקשורתי לא מרשים להם להתראיין לא מרשים להם להופיע בפרסומים התקשורתיים ומבליטים פתאום את הנבחרת היותר מתונה וכדומה.
רותם שלא לומר היותר לבנה
דפנה בדיוק היותר אשכנזית ולפעמים גם יותר גברית ומציגים את הפרצוף הזה ואיך שמסתיימות הבחירות חוזרים לשלוח לאולפנים את כל מי שיגן על נתניהו בכל מחיר
רותם אבל יש לזה גם עוד אלמנט שווה להזכיר בסופו של דבר הביביזים הערצה עיוורת הזאת רונית ביביסטית ואבירי הרשתות החברתיות ואלה שצולפים בכל מתנגד שלו ומהללים אותו ואני רואה קולאז'ים שלו כמלך המשיח הם לא רוב הליכוד הם חלק גדול אבל הם לא רוב הליכוד זה אחד ובסוף כשיש אנשי ימין אחרים שחולקים עליו אידיאולוגית מעיתונאים ופרשנים דרך פוליטיקאים אז הם נגדו הם כבר לא ימין אם אתה לא ביביסט אתה לא ימין זה האווירה שאנחנו מקבלים בשנים האחרונות.
דפנה וזה הוביל לתוצאות שהם מפלגת תקווה חדשה ומפלגות אחרות, אגב כמה אתה חושב שאירועי אלקין סער ליברמן ואחרים הם תולדה של ההסתייגות מהסגנון הזה שהוא התפרש אצלם כנטול כל רסן וכמה זה באמת הנקמנות האישית לא קיבלתי תפקיד הוא לא התייחס אליי בכבוד הוא חתך אותי.
רותם אנחנו רואים שורה של אנשים וזה באמת כמובן נושא שנטחן אני אנסה לגעת בו מזווית אחרת אנחנו רואים שורה של אנשים שנבגדו על ידו שרומו על ידו שהוקטנו על ידו יש דבר משותף אחד לכולם שני דברים בעצם אחד כולם עבדו איתו צמוד מאוד אליו היו נאמניו היו הכי קרובים אליו שתיים הם כולם אנשים גם אם כבר היו במפלגות בחוץ כמו בנט ליברמן או כחלון או שעדיין היו בפנים כמו סער ואלקין זה אנשים שכל הזמן רצו להיות בתוך הליכוד או לחזור לליכוד או לחבור לליכוד הליכוד מבחינתם היית מפלגת האם והשאיפה שלהם גם של בנט גם שקד של כל אלה והוא הרחיק אותם מהמקום הזה גם בגלל הבטחות שלא קוימו גם בגלל רמאויות גם בגלל הקטנה גם בגלל השפלה אבל בסוף אנשים כמו גדעון סער וזאב אלקין שבאמת חשבו יש לנו זמן אנחנו לא כאלה מבוגרים יש לנו זמן קדימה נחכה שהגל הזה יעבור הם הגיעו למסקנה שהליכוד הוא כל כך ביביסט כבר שיהיה קשה לתקן אותו יהיה קשה לשחרר את הדבר הזה ולהפך אם נתניהו ילך הליכוד יהיה בסוג של התפרקות ככה הם ניתחו את זה והם הלכו ובסוף תקווה חדשה זה הפקטור ששינה את הכל ובסוף רק שישה מנדטים אבל כשיש שם כמעט שלושה מנדטים באמת ליכודיים שהיו יכולים להיות בצד השני ואלה המנדטים שסולדים מהביביזם זה מה שמשנה את כל התמונה זה מה שמביא לקואליציה הנוכחית.
דפנה השאלה מה גרם נתניהו ליפול האם העובדה שהוא רימה אותם והם נקמו בו או שבאמת הם היו מודאגים מהדרך שהוא הולך בה זה שני דברים שונים לגמרי
רותם גם וגם
דפנה כי זה דרך לנתח את הטעויות, אם הוא היה מכבד אותם ונותן להם תפקיד זה לא היה קורה?
רותם בואי נגיד אני לא אבחן כליות ולב של אלקין אבל יכול להיות שהתפקיד שלך יותר עובד משר המים וגם היית פחות מודר ובלפור החליטו היחסים שלהם היו מאוד מאוד קרובים והם התקררו לפני שלוש ארבע שנים יכול להיות שהוא היה מחליק על ביביזם וכולי שזה דברים שבאמת הוא סולד מהם ועל המאבק במערכת המשפט אבל השילוב גם של הפרת הבטחות אישיות גם של הקטנה והשפלה זה מוציא אותך החוצה למעגל חיצוני ומאפשר לך להסתכל על הדברים ולהיות קצת יותר נאמן לעקרונות שלך זה נכון.
דפנה אז אולי הייתי צריכה אפילו לסכם את כל המאפיינים עד עכשיו ולהוסיף עליהם נדבך נוסף הייתי מדברת על התחושה הזו של זחיחות אני ואפסי עוד. אני ראיתי את זה לדוגמה בכנסת אני הרגשתי שזה נקודת מפנה אני לא יודעת איך הציבור חווה את זה כשגנץ ונתניהו מקימים את ממשלת החלופים וגם ככה ממש נורא נורא מנופחת והציבור נורא סולד מזה בזמן של משבר כלכלי שנותנים עוד רכבים משוריינים ועוד מאות תקנים כדי לקיים את הדבר הזה ואז אם לא די בעובדה שפתאום למדינת ישראל יש שני ראש הממשלה ולא אחד אז מגיעים לכנסת ומגלים שנתניהו על הנושא הזה גם מנסה להלביש עוד שורה של הטבות לנתניהו עצמו זה זיכוי מס במאות אלפי שקלים והם יודעים שהציבור הטרף מזה הם יודעים ולוקח להם המון המון זמן לומר אולי זה צעד אחד רחוק זה חלק מהזחיחות הזאת אני אוכל לא למנות אותו ואני אוכל לא למנות את ברקת ואת סער ולא יזיק כלום ואני אוכל להגיד שאני הולך עם רע"מ ויום אחרי זה להגיד שאני לא הולך עם רע"מ וכולם יבינו את המשחק שאני משחק
רותם זה יותר מזחיחות זה ניתוק כי נתניהו מימי הוא למד את הדוקטרינה תרצה את כולם ותנפח את הממשלה וזה יהיה יציב, הוא למד את זה מאריק שרון הוא עשה את זה ב 2009 והוא עשה את זה בהמשך והוא תמיד אמר לכולם את אותו משפט ידברו על זה יום יומיים וזה יעבור וזה נכון זה עבר בתקופה ההיא עכשיו הגיע אליו גנץ במגעים לקראת הקמת ממשלת אחדות ואמר איך נעביר את הממשלה המנופחת הזאת והוא חזר על אותה מסרים ידברו על זה יום יומיים וזה יעבור אבל זה כבר ניתוק כי אתה רואה שיום אחרי יום מצטרפים אלפי ועשרות אלפי מובטלים למשק בשנת הקורונה ואתה עושה את זה אז זה כבר ניתוק
דפנה אתה חושב הכל יעבור והכל יהיה בסדר כי המנדטים שלי כבר בכיס. רותם בדיוק
דפנה וזה אולי איזה צבר שבסוף הוליד לוורטיגו שבסוף ראינו וכן אני מודה חלק מזה זה גם חוכמה בדיעבד.
אז בוא נדבר על עוד אלמנט אחד שאני חושבת שהוא כן חשוב קצת פחות פופולרי להתעסק בו אבל הוא משפחת נתניהו כמה באמת הכוורת שלחה בסוף והידלדלה עד לכדי רק בני המשפחה פחות או יותר הייתה גורם משמעותי במה שאנחנו רואים עכשיו. כי אני לדוגמא ראיתי את שרה נתניהו במלוא הפרגמטיזם פוליטי מוכנה לקבל אליה את איילת שקד לסעודת סולחה מקבלת את מנסור עבאס בבלפור היא הייתה מוכנה לעשות מה שצריך כדי להישאר עוד פעם בשלטון.
רותם לכאורה אנחנו לא יודעים איך הייתה נגמרת בסיטואציה כזאת עם איילת שקד שם בפנים אנחנו יודעים שבפגישה עם בנט בבלפור היא לא הייתה.
דפנה אני חושבת שהיא כן הייתה קצת
רותם לפי מה שאני הבנתי היא לא הייתה אולי היא אמרה שלום אבל היא לא היא לא ישבה איתם יש פה חלק גדול אני חושב שהוא גם משהוא שהוא גם משקף משהו אחר שקורה בתקופה של נתניהו וזה הסטגנציה של המגזר הציבורי של הפקידים של הניהול ראינו אנשים מצוינים שנתניהו הביא לאורך השנים יואב הורביץ היה איש מצוין ואלי גרונר היה איש מצוין זה אנשים שהלכו בגלל הסיפור המשפחתי בגלל המעורבות המשפחתית אי אפשר להתנתק מזה ואחרי זה ראינו אנשים כמו רונן פרץ ואחרים שם
דפנה שלא לדבר על זה שבנט ושקד אנחנו בגלל הסיפור המשפחתי.
רותם גם צחי ברוורמן מזכיר הממשלה זה אנשים יש להם כישורים כמובן אבל זה לא אנשים בוא נגיד שהיו בחירות טבעיות של ראשי ממשלה לאורך השנים לתפקידים כל כך חשובים וזה משהו שמשפחת נתניהו יש חלק גדול בו כי משפחת נתניהו הפכה בעצם כמו שהיה פעם את הקבינט המטבחון או מטבחון המצומצם זוכרת, זה המטבחון הכי מצומצם אי אפשר להתכחש לזה שרה ובנימין נתניהו הפכו לישות אחת במהלך סוף שנות ה-90 , יאיר שנתניהו חזר לרשות הממשלה היה עדיין תיכוניסט היה מאוד מאוד צעיר אבל הוא נכנס הרבה יותר עמוק לתוך החיים הפוליטיים של אבא שלו לקח בהם חלק מעורב כל הזמן יורדים עליו שהוא לא עובד הוא עובד כל היום הוא עובד במותג של אבא שלו עובד במלחמות של אבא שלו זה עבודה זה כל היום ניטור תקשורת ניטור מי אמר מה איפה אמר מה הפעלה של קבוצות הפעלה של ביביסטים זה לעבוד זה בכל יום וב- 2015 נתניהו אומר בשיחותיו יאיר זה אסטרטג הכי טוב שהיה לי וזה לא נעלם מאז זה נמשך ויש שם דינמיקה מאוד מאוד בעייתית גם בגלל שהמשפחה חיה בתוך מין סוג של בועה שבה האבא הוא מלך המשיח וכל העולם נגדנו ומי שלא אפילו טיפונת נגדנו אז הוא מיד האויב המר ביותר אפילו זה מישהו מהימין אפילו איזה מישהו שאתה רוצה לקרב.
הסיפור למשל של רובי ריבלין רובי ריבלין שהיה נשיא המדינה בשבע השנים האחרונות הוא בן אדם שהלך לשרה נתניהו עצמה כשהליכוד קיבל שנים עשר מנדטים ב-2006 ואמר לה אני מתחנן תעשי הכל שהוא לא ילך והיא אומרת לה רובי אל תדאג אני פה הוא לא הולך לשום מקום הוא היה קרוב אליהם הוא היה נאמן אליהם הוא החזיק מנתניהו הוא וגדעון סער בסיעה קטנטונת של שנים עשר מנדטים ובסוף שרה נמאס לה מסער ובסוף שרה שמעה משהו שרובי אמר על שמלה או העיר משהו על התנהגות שלה וזהו הוא היה מחוק ואז ראינו את אותו מחול שדים סביב הנשיאות וזה קרה פעם אחר פעם סביב פקידים מקצועיים סביב בכירים בשירות הציבורי סביב פוליטיקאים ממפלגות אחרות סביב שותפים מתוך הליכוד זה כל הזמן משפיע אנשים באמת לא סובלים את זה כלומר למשפחה יש שם חלק עצום בסיפור הזה עצום
דפנה בבידוד שלו בבידוד הפוליטי שלו
רותם בבידוד הפוליטי שלו אנחנו ואפסנו עוד וזה אנחנו מול כל העולם העובדה שהם הפכו לסוג של ישות אחת ההשפעה של יאיר ושרה שאולי הביאה לו גם נכסים מסוימים בצורה מסוימת בטח במקום האישי שאתה חי בתוך קבוצת תמיכה מאוד מאוד חזקה אבל להיות המשפחה הלוחמת כל הזמן
דפנה לא. היו לזה גם נכסים תקשורתיים אני חושבת שאתה מדבר על זה שהתקשורת הלכה ונהיית יותר נשכנית וכדומה אמרת בהתחלה שהיו כאלה שדאגו היו יותר אגרסיביים וכדומה אני חושבת שבמובן הזה הם מאוד הצליחו יחסית הם הצליחו למתן מאוד את הביקורת אליהם ולהפוך את העיתונאים להרבה יותר מצוננים וזהירים בהרבה דברים כי כולם ידעו איזה מקלחות מחכות להם ברשתות החברתיות עד נקודה מסוימת עבדה עליהם לא רע.
רותם בקדנציה הראשונה סיפורי שרה נתניהו שהיו פצפונים לזרוק מרק לזרוק נעל שוב הסיפורים האלה היו מינוריים לעומת מה שאנחנו שומעים בשנים האחרונות ואז הם פתחו מהדורות והיו תחקירי בשבעה ימים כאלה של 20 עמודים והיום עם מגיעה העובדת הצורנית שמספרת על התעללות לכאורה אז אנחנו רואים לפעמים שזה מגיע בליינאפ של מהדורה 8:30 שבכל מדינה אחרת כמובן זה היה פותח ויוצר סערה שלא הייתה שוככת הרבה זמן כאילו התרגלנו כאילו הייתה שחיקה אבל לא באמת הייתה שכיקה הרבה אנשים באמת נמאס מלשמוע על זה וזה הכי חשוב שהיה בתוכם אנשים שהיו ליכוד והדירו את עצמם מהליכוד הדירו את פתק מחל גם בגלל הדברים האלה.
דפנה אז מה נתניהו יצטרך לעשות כדי לחזור לשלטון זאת שאלה טובה קודם כל יש לו נכס מאוד מאוד חשוב בדמות זה שיש פה ראש ממשלה בלי מפלגה אמיתית בלי בייס פוליטי אמיתי וזה לא משנה אם הוא עכשיו ארבעה מנדטים בשני הסקרים האחרונים או שהוא יהיה שישה מנדטים הוא עובד על כלום אין לו קרקע מוצקה כלומר ברגע שראש ממשלה הזה מסתבך לצורך העניין כמו נגד אולמרט במלחמת לבנון נורא קל לקחת את המנדטים האלה אם יש איזשהו הסתבכות בגלל אירוע אקסוגני והממשלה מסתבכת וכולי המנדטים של ראש הממשלה עצמו נורא נורא פריכים כי אין לו בייס אז זה דבר אחד. שתיים הוא יצטרך לדעתי להוריד את הסיפור המשפטי לרדד אותו כלומר לנסות להעלים אותו למשהו של אל תדאגו זה קשקוש וזה יגמר בכלום ושום דבר ולא להיכנע לרצון של הבית ולרצון שלו עצמו לנהל קמפיין מתוקשר כל הזמן נגד הדבר הזה אם כי יהיה מאוד קשה הוא עכשיו קבע פגישות קבועות עם ראשי הקואליציה בימי שני בבוקר להזכירו שני שלישי רביעי יש לו משפט והוא צריך להתייצב בהרבה מאוד מקרים הוא לא יקבל שחרור מהכל ועדיף לו להתייצב אגב כנאשם
דפנה קודם כל השעון המשפטי ללא ספק יתקתק לצד השעון הפוליטי וידרבן את חברי הקואליציה הזאת לשרוד לפחות עד שהתמונה תתבהר
רותם במקום שהשעון המשפטי הוא צריך להמשיך לעשות את מה שהוא עושה עכשיו טקטיקה של דחייה והשהייה כל הזמן אם כי יהיה לו יותר קשה השופטים כשהם רואים ראש ממשלה חזק ורואים את האווירה הציבורית וכולי הם מאוד מאוד מהססים והם מאוד מאוד זהירים ואז יש לנו עד תביעה ראשון ראשון מתוך 333 עדים שהעדות שלו אמורה להיות שבוע שבוע וחצי הגנה ותביעה ביחד ואנחנו רואים אותו כבר חודשיים על דוכן העדים במשפט הזה יכול להימשך לנצח הקצב יהיה אחר ברגע שנתניהו חלש יותר פוליטית אי אפשר להתכחש לזה
דפנה אז המשפט ללא ספק יהיה נתון ויהיה מאוד מאוד מעניין לראות איך נתניהו לתמרן בין הרצון שלו לאתגר את ממשלת בנט לבין העובדה שהוא ירצה להתרחב ולכבוש קהלים נוספים לכוון לא רק לימין הקשה אלא אולי גם למרכז הוא יצטרך להביא הביתה כמה מנדטים שהלכו וזה יהיה מאתגר מאוד לראות איך הוא התנהל עם זה וכמה זמן הוא באמת ישרוד בתוך המבנה האופוזיציוני הזה להישאר לילות בכנסת לפתוח את הסקשים מה שנקרא זה יהיה מאוד מעניין
רותם אני חושב שהטרלות של חוקים וכולי גם הוא יהיה ראשון להתייצב בימי רביעי במליאה בשביל הצבעות זה יהיה פחות חשוב כלומר זה פחות מה שיטריל לדעתי את הקואליציה תשמעי אם הם יעבירו תקציב מגיעות שתי הנקודות הכי חשובות אחרי זה שזה מינוי יועץ משפטי לממשלה אחרי זה מינוי שופטים עליונים שבסבירות גבוהה ידונו בערור של הנאשם נתניהו כי אני לא רואה מנוס מהרשעה לפחות בתיקי 1000 4000 לפחות בהפרת אמונים קשה מאוד משפטית לראות סינראום אחר ולכן משפטית הוא במצב רע מאוד בעקבות הסיפור הפוליטי לכן הוא נלחם פוליטית כל כך חזק וזה ההפסד גדול אם הם יעבירו תקציב וימנו יועץ משפטי לממשלה וימנו בהסכמה שופטי עליון לא משנה שמרנים פרוגרסיביים אבל עדיין נקיים והגונים מקצועיים וטובים אני לא חושב שהוא במצב טוב ואת זה הוא מבין מבין יותר טוב מכולם.